ידעתם שהשפות האנגלית והגרמנית הן כמו אחיות רחוקות ששורשיהן נטועים עמוק בעבר המשותף של השבטים הגרמאניים הקדומים? למרות הקרבה המשפחתית, כל שפה התפתחה בנתיב ייחודי, ספגה השפעות שונות ויצרה דפוסי דיבור והבעה מובחנים. במאמר זה, תוכלו להכיר את ההיסטוריה הלשונית של השפות ולגלות את קווי הדמיון והשוני ביניהן.
רקע היסטורי
שורשיהן של האנגלית והגרמנית נעוצים בשפה קדומה משותפת, הפרוטו גרמאנית ששימשה את השבטים הגרמאניים הקדומים לתקשורת. עם השנים, כאשר שבטים אלה נדדו והתפזרו ברחבי היבשת, החלה השפה להתפצל לניבים שונים. האנגלית הושפעה רבות משפות אחרות, כמו הלטינית, הנורדית העתיקה והצרפתית הנורמנית, בעוד שהגרמנית שמרה על מאפיינים רבים של השפה המקורית, הן מבחינת אוצר המילים והן מבחינת המבנה הדקדוקי.
הדמיון
- אלפבית: שתי השפות משתמשות באלפבית הלטיני, אם כי הגרמנית כוללת תווים נוספים (ä, ö, ü, ß).
- אוצר מילים בסיסי: שתי השפות חולקות חלק ניכר מאוצר המילים הבסיסי שלהן, במיוחד מילים הקשורות למשפחה (father, mother), מספרים (one, two, three), וחלקי גוף (hand, foot). הדבר נובע מהשורשים המשותפים של השפות בשפות הגרמאניות הקדומות.
- אלמנטים פונטיים: יש צלילים רבים המשותפים לשתי השפות, כמו הצליל של האות "m" או "n".
- כללי דקדוק: שתי השפות משתמשות במבנים דקדוקיים דומים, כמו סדר המילים במשפט (נושא-פועל-מושא) ושימוש במילות יחס.
- מילים מורכבות: שתי השפות יוצרות מילים מורכבות באמצעות חיבור של מילים קיימות, כמו "handball" באנגלית ו-"Handball" בגרמנית.
ההבדלים
אנגלית וגרמנית הן שפות גרמניות, ולכן הן חולקות כמה קווי דמיון, ויחד עם זאת, יש גם הבדלים משמעותיים ביניהן. הינה כמה הבדלים עיקריים:
- הגייה: האנגלית משתמשת במגוון רחב יותר של צלילים מאשר גרמנית. בנוסף לכך, ההטעמה במילים באנגלית היא לרוב בלתי צפויה, בעוד שבגרמנית היא בדרך כלל על ההברה הראשונה.
- סדר מילים: באנגלית, סדר המילים הוא בדרך כלל נושא-פועל-מושא (SVO). בגרמנית, סדר המילים גמיש יותר, אבל הפועל בדרך כלל מופיע בסוף המשפט בפסוקיות.
- שם עצם באות גדולה: באנגלית, רק שמות עצם פרטיים (שמות של אנשים, מקומות, וכו') הם בעלי אות רישית (גדולה). בגרמנית, כל שמות העצם הם בעלי אות רישית.
- מגדר ויחסות: באנגלית, שמות עצם אינם מסומנים לפי מגדר או ביחסות. בגרמנית, שמות עצם הם בעלי שלושה מגדרים (זכר, נקבה וסתמי) וארבע יחסות.
- הטיית פעלים: באנגלית, פעלים מוטים לפי זמן, גוף ומספר. בגרמנית, פעלים מוטים גם לפי זמן, גוף ומספר, אבל גם לפי מצב רוח.
דקדוק ותחביר
הדקדוק הגרמני ידוע במורכבותו בהשוואה לאנגלית, בעיקר בשל השימוש במגדרים וביחסות, ולכן אם מתרגמים טקסטים, כדאי להשתמש בשירותי תרגום מעברית לגרמנית כדי לקבל תרגום מקצועי ומדויק. הינה כמה הבדלים בין השפות:
- כל שם עצם בגרמנית שייך לאחד משלושה מינים – זכר, נקבה או סתמי – ויש להטות אותו בהתאם לתפקיד הדקדוקי שלו במשפט (נושא, מושא ישיר, מושא עקיף וכו'). באנגלית, לעומת זאת, אין הבחנה בין זכר לנקבה בשמות עצם, ואף מערכת הנטיות פשוטה בהרבה.
- גם התחביר הגרמני נוקשה יותר מהאנגלית, במיוחד בכתיבה רשמית. בפסוקיות, הפועל בגרמנית ממוקם בדרך כלל בסוף המשפט, בניגוד לאנגלית שבה הפועל מופיע מוקדם יותר. לדוגמה, המשפט "אני חושב שהוא בא" ייכתב בגרמנית כך: "Ich denke, dass er kommt", והפועל "kommt" (הוא בא) מופיע בסוף.
אוצר מילים ומילות שאולות
אוצר המילים של האנגלית והגרמנית התעשר מהשאלת מילים משפות אחרות, אבל מקורות ההשפעה והיקפה שונים בכל שפה. האנגלית קלטה מספר משמעותי של מילים מלטינית, צרפתית ויוונית, והגרמנית גם שאלה מילים מלטינית ומצרפתית, אבל בהיקף מצומצם יותר. בנוסף לכך, שתי השפות השפיעו אחת על השנייה ואימצו מילים באופן הדדי, בעיקר בתחומים כמו מדע וטכנולוגיה.
לסיכום
האנגלית והגרמנית, למרות שורשיהן המשותפים בשפה הפרוטו גרמאנית, התפתחו לשתי שפות ייחודיות ומובחנות. הדמיון ביניהן ניכר באלפבית, באוצר מילים בסיסי, באלמנטים פונטיים ובכללי הדקדוק הבסיסיים, ועם זאת, ההבדלים בולטים בהגייה, בסדר המילים, בשימוש באותיות רישיות, במגדר, ביחסות ובהטיית הפעלים.
